שִׁיר מִסְפַּר 9: רוֹאִים רָחוֹק, רוֹאִים שָׁקוּף - שְׁמוּלִיק קְרָאוּס

"צַר הָיָה כָּל כָּךְ

הָיִיתִי אָז מֻכְרָח

לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וְלָעוּף

אֶל מָקוֹם שֶׁבּוֹ

אוּלַי כְּמוֹ הַר נְבוֹ

רוֹאִים רָחוֹק רוֹאִים שָׁקוּף.

בֶּן אָדָם כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם

שֹׁרֶשׁ מְבַקֵּשׁ

בֶּן אָדָם כִּסְנֶה מוּל הַשָּׁמַיִם

בּוֹ בּוֹעֶרֶת אֵשׁ.

אָז דַּרְכִּי אֲבֵדָה

חַיַּי הָיוּ חִידָה

צָמֵא כְּמוֹ הָלַךְ בַּמִּדְבָּר

אֶל מִלַּת אֱמֶת

שָׁכוּחַ בָּהּ לָתֵת

לָשֵׂאת פָּנִים אֶל הַמָּחָר.

בֶּן אָדָם...

בָּעֲרָה בִּי אֵשׁ

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ

יָמִים סָעַרְתִּי כְּסוּפָה

שַׁבְּתַי אֶל בֵּיתִי

לִמְצֹא שֶׁאַתְּ אִתִּי

עַד בּוֹא הַדֶּרֶךְ אֶל סוֹפָהּ.

בֶּן אָדָם..."