שִׁיר מִסְפַּר 3: עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן

"עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן

שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא

וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו

מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אוֹרַח.

וְהָרוּחַ תָּקוּם

וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת

יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ

וְכִבְשָׂה וְאַיֶּלֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת

שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת

שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה

וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם

לְחֹרְשָׁה יְרוֹקָה

וְאִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּ

וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם."

אֶחָד מִשִּׁירָיו הַמְּפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר שֶׁל נָתָן אַלְתֶּרְמָן, גְּדוֹל מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרוֹ (1910-1970), חֲתַן פְּרַס יִשְׂרָאֵל לְסִפְרוּת, 1968.

לָשִׁיר כַּמָּה לְחָנִים וּבִצּוּעִים.

זֶהוּ הַבִּצּוּעַ שֶׁל בָּרִי סָחָרוֹף, לְלַחַן שֶׁל נַפְטַלִי אַלְתֵּר.

שְׁמוֹ שֶׁל הַשִּׁיר מְתָאֵר תַּהֲלִיךְ שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב.

הַמִּלִּים עַצְמָן מְסַפְּרוֹת עַל אָדָם אֲשֶׁר יוֹצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ, מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם,

ונִפְגָּשׁ עִם תּוֹפְעוֹת הַטֶּבַע, מַרְאוֹת הַנּוֹף וְאַף בּהִזְדַּמְּנוּיוֹת לְסַיֵּם אֶת הַמַּחֲזוֹרִיּוּת שֶׁל הַטִּיּוּל.

אוּלָם, הַמְּטַיֵּל אֵינוֹ בּוֹחֵר בָּאֶפְשָׁרוּת הַזּוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְטַיֵּל, וְכָךְ חוֹזֵר לו הַנִּגּוּן שׁוּב וָשׁוּב...