שִׁיר מִסְפַּר 10: צְלִיל מְכֻוָּן: יִצְחָק קְלֶפְּטֶר

מִלִּים: יַעְנְקָלֶ'ה רוֹטְבְּלִיט

לַחַן: יִצְחָק קְלֶפְּטֶר

"בּוֹאִי הֵנָּה, בּוֹאִי לְכָאן

אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָךְ צְלִיל מְכֻוָּן

אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת

בּוֹאִי הֵנָּה אֶל הַמִּלִּים

אֶל הַקֶּצֶב, אֶל הַצְּלִילִים

מַסְפִּיק חֲלוֹם, הִפְכִי לַמְּצִיאוּת

כְּשֶׁעֵץ בַּגַּן מְלַבְלֵב

זֶה לֹא כּוֹאֵב לְהִתְאַהֵב לָכֵן,

עוֹמֵד וּמְנַגֵּן

בּוֹאִי הֵנָּה, בּוֹאִי אִתִּי

כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לִהְיוֹת מַעֲשִׂי

נֵצֵא בְּיַחַד, בֶּטַח נֶהֱנֶה

שׁוֹבֶרֶת לְבָבוֹת קְטַנָּה

אֲנִי שָׁבוּר לְלֹא תַּקָּנָה

וְזוֹ סִבָּה מַסְפִּיק טוֹבָה אָז בּוֹאִי...

כְּשֶׁעֵץ בַּגַּן מְלַבְלֵב...

בּוֹאִי הֵנָּה, בּוֹאִי לְכָאן..."