רֹב הַשָּׁעוֹת: עִדָּן רַיְכֶל

מִלִּים וְלַחַן: עִדָּן רַיְכֶל

רֹב הַשָּׁעוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ

הָיוּ מְלֵאוֹת אַהֲבָה

בְּרֹב הַיָּמִים שֶׁבָּרְחוּ לָנוּ

הָיְתָה אִתִּי וְהָיִיתִי אִתָּהּ

בְּרֹב הַשִּׁירִים שֶׁעָטְפוּ אֶת הַחֶדֶר

הָיִיתִי כֻּלִּי סְעָרָה

וּמָה שֶׁנּוֹתַר לְבַסּוֹף מֵהַשֶּׁבֶר

בְּרֹב הַמִּקְרִים נוֹתְרָה שְׁתִיקָה

בְּרֹב הַבְּרִיחוֹת וּפִרְצֵי הַזַּעַם

אֲנִי זוֹכֵר מַשַּׁב רוּחַ קָרָה

בְּרֹב הָרוּחוֹת וְסוּפוֹת הַגֶּשֶׁם

בְּסוֹף הַיּוֹם חָזְרָה חֲזָרָה

בְּרֹב הַשִּׁירִים עוֹד זוֹכֵר אֶת פָּנֶיהָ

נוֹגְעוֹת לֹא נוֹגְעוֹת

וְדִמְעָה שֶׁל שְׁתִיקָה

בְּרֹב הַדְּמָעוֹת הִשְׁתַּקְּפוּת הַחֶדֶר

כְּמוֹ גּוֹזֵר עַל חַיֶּיהָ לָמוּת בַּמִּטָּה

יֵשׁ יָמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ

וְהֵם רַבִּים וְהֵם שֶׁלָּהּ

וְיֵשׁ שָׁעוֹת שֶׁמְּלֵאוֹת כֻּלָּן בָּרֵיחַ שֶׁלָּהּ

וְרֹב הַזְּמַן הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת

וּכְשֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹכָה

וְאִם זֶה כָּךְ וְאִם אַחֶרֶת

אֲנִי נִשְׁאָר שֶׁלָּהּ