שִׁיר מִסְפַּר 4: אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים - שְׁלֹמֹה אַרְצִי

"ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים..."

מילים: אבי קורן

לחן: שמואל אימבר

"כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִדְּמָעוֹת,

וּפִנּוּ כְּבָר נוֹתַר אִלֵּם בְּלִי קוֹל.

מָה עוֹד נְבַקֵּשׁ, אֱמֹר מָה עוֹד?

כִּמְעַט בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ אֶת הַכֹּל.

אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ,

וּבָאָבִיב פַּזֵּר לָנוּ פְּרָחִים,

וְתֵן שֶׁיַּחְזֹר שׁוּב לְבֵיתוֹ,

יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים.

כְּבָר כָּאַבְנוּ אֶלֶף צַלָּקוֹת,

עָמֹק בִּפְנִים הִסְתַּרְנוּ אֲנָחָה.

כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִלִּבְכּוֹת -

אָמוּר שֶׁכְּבָר עָמַדְנוּ בַּמִּבְחָן.

אֶת הַגֶּשֶׁם...

כְּבָר כִּסִּינוּ תֵּל וְעוֹד אֶחָד,

טָמְנוּ אֶת לִבֵּנוּ בֵּין בְּרוֹשִׁים.

עוֹד מְעַט תִּפְרֹץ הָאֲנָחָה -

קֳבָל זֹאת כִּתְפִלָּה מְאוֹד אִישִׁית.

אֶת הַגֶּשֶׁם..."

This song was written about a friend of Avraham (Avi) Koren, the poet, who is a martyr of the six days war in 1967, and was recorded by Shlomo Artzi in 1970, towards the end of the Attrition war (1967-1970).

The song includes a part of the Jewish prayer for the rain, and a prayer for the homecoming of prisoners of war at peace.

The song has since then become a commemoration song and a prayer in national memory days and also a symbol of the protest for the return of the hostages of October 7th who are still waiting for a rescue today (15/04.25).

דגל ישראל עם סמל החטופים - ענבר מנחם